Daf 140a
שַׁחֲלַיִים שֶׁשְּׁחָקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר נוֹתֵן לְתוֹכָן שֶׁמֶן וָחוֹמֶץ, וּמַמְשִׁיךְ לְתוֹכָן אַמִּיתָא. וְלֹא יִטְרוֹף אֶלָּא מְעָרֵב. שׁוּם שֶׁרִיסְּקוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר נוֹתֵן לְתוֹכוֹ פּוֹל וּגְרִיסִין, וְלֹא יִשְׁחוֹק אֶלָּא מְעָרֵב, וּמַמְשִׁיךְ אֶת אַמִּיתָא לְתוֹכָן. מַאי אַמִּיתָא? נִינְיָיא. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ הַאי נִינְיָיא מְעַלְּיָא לְתַחְלֵי.
Rachi (non traduit)
מעליא לתחלי. לערב עם שחליים:
אמיתא. מינט''א בלע''ז:
ממשיך. נותן:
שחליים. כרישין והיו שוחקין אותם במים:
אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן מַה בֵּין לִי וְלָךְ. מַתְנִיתִין יְחִידָאָה הִיא, דְּתַנְיָא: אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית לֹא בְּחַמִּין וְלֹא בְּצוֹנֵן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּחַמִּין — אָסוּר, בְּצוֹנֵן — מוּתָּר.
Rachi (non traduit)
מתניתין יחידאה היא. ור' יוסי אמרה אבל לרבנן אף בצונן אסור:
אם כן. דלא ידענא לפרושי מתני' טפי מינך מה בין לי ולך:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יַנַּאי: מַהוּ לִשְׁרוֹת אֶת הַחִלְתִּית בְּצוֹנֵן? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. וְהָא אֲנַן תְּנַן: אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בְּפוֹשְׁרִין — הָא בְּצוֹנֵן מוּתָּר!
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה שְׁרָה אוּמְצָא בְּמַיָּא הָכִי נָמֵי דְּמִיחַיַּיב? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּרַבָּנַן — שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל.
Rachi (non traduit)
שלא יעשה כו'. לא שבקוה רבנן למעבד עובדי דחול:
אומצא. בשר חי:
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: שָׁרָה, מַאי? תַּרְגְּמָא רַב אַדָּא נַרְשָׁאָה קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: שָׁרָה — חַיָּיב חַטָּאת.
Rachi (non traduit)
שרה. חילתית בפושרין מאי:
אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בִּכְבָרָה, וְלֹא יִתְּנֶנּוּ עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמּוֹץ. אֲבָל נוֹטֵל הוּא בַּכְּבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵיבוּס.
Rachi (non traduit)
תבן. הוא שעושין מן הקש מחתכין אותו במוריגין ועושה כל זנב השבולת תבן:
מוץ. הוא מזקן השבולת העליון ואינו ראוי למאכל וכוברין אותו בכברין שיפול המוץ:
אבל נוטל בכברה. ליתן בתוך האבוס ואע''פ שהמוץ נופל מאליו כר''ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר:
מַתְנִי' אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִילְתִּית בְּפוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחוֹמֶץ. וְאֵין שׁוֹלִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכָּלָה.
Rachi (non traduit)
אבל נותן לתוך הכברה. ואע''פ דפעמים שהפסולת נופל דרך נקבי הכברה ונמצא נתברר מאליו:
ולא שפין אותן. ביד להסיר פסולת דהוה ליה בורר:
ואין שולין את הכרשינין. מציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן כדתנן במסכת ביצה (דף יד:) אף מדיח ושולה:
בתוך החומץ. ומטבל בו מאכלו ולקמיה מפרש אמאי אין שורין:
אבל נותן. החלתית:
מתני' חילתית. חלטי''ש בלשון ישמעאל ובלע''ז לזרי''א ושורין אותו בפושרין ושותין אותן המים לרפואה:
אָמַר רַב יוֹסֵף: זִימְנָא חֲדָא עַלִּית בָּתַר מָר עוּקְבָא לְבֵי בָאנֵי. כִּי נְפַקִי, אֲתַאי אַשְׁקְיַין חַמְרָא חַד כָּסָא, וְחַשִּׁי מִבִּינְתָא דְרֵאשִׁי וְעַד טוּפְרָא דְכַרְעִי. וְאִי אַשְׁקְיַין כָּסָא אַחֲרִינָא — הֲוַאי מִסְתְּפֵינָא דִּלְמָא מְנַכּוּ לִי מִזָּכְוָתָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְהָא מָר עוּקְבָא דְּשָׁתֵי כָּל יוֹמָא? שָׁאנֵי מָר עוּקְבָא דְּדָשׁ בֵּיהּ.
Rachi (non traduit)
שתי כל יומא. ולא היה מזיקו:
דדש ביה. רגיל בו:
מנכו לי מזכיותי. אם הייתי ניצול ממנו שלא אמות:
וחשי מבינתא דרישא. הרגשתי בצינתו משערת ראשי עד צפרני רגלי:
וְעוֹשִׂין אֵנוֹמֵלִין בְּשַׁבָּת. תָּנוּ רַבָּנַן: עוֹשִׂין אֵנוֹמֵלִין בְּשַׁבָּת, וְאֵין עוֹשִׂין אֲלוּנְטִית. וְאֵיזוֹ הִיא אֵנוֹמֵלִין וְאֵיזוֹ הִיא אֲלוּנְטִית? אֵנוֹמֵלִין יַיִן וּדְבַשׁ וּפִלְפְּלִין. אֲלוּנְטִית יַיִן יָשָׁן וּמַיִם צְלוּלִין וַאֲפַרְסְמוֹן, דְּעָבְדִי לְבֵי מַסּוּתָא לְמֵיקַר.
Rachi (non traduit)
ואין עושין אלונטית. שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה:
לְמַאי עָבְדִי לֵיהּ? לְיוּקְרָא דְלִיבָּא. רַב אַחָא בַּר יוֹסֵף חָשׁ בְּיוּקְרָא דְלִיבָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּמָר עוּקְבָא. אֲמַר לֵיהּ: זִיל שְׁתִי תְּלָתָא תִּיקְלֵי חִילְתִּיתָא בִּתְלָתָא יוֹמֵי. אֲזַל אִישְׁתִּי חַמְשָׁא בְּשַׁבְּתָא וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. לְצַפְרָא אֲזַל שְׁאַל בֵּי מִדְרְשָׁא. אֲמַרוּ לֵיהּ: תָּנָא דְּבֵי רַב אַדָּא, וְאָמְרִי לַהּ תָּנָא דְּבֵי מָר בַּר רַב אַדָּא: שׁוֹתֶה אָדָם קַב אוֹ קַבַּיִים וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
Rachi (non traduit)
תלתא תקלי חילתתא. משקל ג' זהובים:
שאיל בי מדרשא. מה יעשה בשבת:
ליוקרא דליבא. שלבו כבד עליו:
אָמַר מָר זוּטְרָא: לֵית הִלְכְתָא כְּכָל הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא, אֶלָּא כִּי הָא דְּאִתְּמַר: חַרְדָּל שֶׁלָּשׁוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר מְמַחוֹ בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ. וְלֹא יִטְרוֹף, אֶלָּא מְעָרֵב.
Rachi (non traduit)
ולא יטרוף. כדרך שטורפין ביצים בקערה בכף דרך טריפה שמכה בכח:
אִימֵּיהּ דְּאַבָּיֵי עֲבַדָא לֵיהּ, וְלָא אֲכַל. דְּבֵיתְהוּ דִּזְעִירָא עֲבַדָא לֵיהּ לְרַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, וְלָא אֲכַל. אֲמַרָה לֵיהּ: לְרַבָּךְ עֲבַדִי לֵיהּ וַאֲכַל, וְאַתְּ לָא אָכְלַתְּ? אָמַר רָבָא בַּר שְׁבָא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרָבִינָא וּבְחַשִׁי לֵיהּ בְּשׁוּפְתָּא דְתוּמָא וַאֲכַל.
Rachi (non traduit)
בשופתא דתומא. אמצעי של שום:
לרבך. לזעירי:
קָם רַבִּי יוֹחָנָן בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, קָם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁיטְתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן.
Rachi (non traduit)
אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוחנן. דאסר:
קם ר' יוחנן בשיטתיה דר''א. חזר בו ואסר:
אִתְּמַר. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה — אָסוּר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה — מוּתָּר. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן.
אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: (בַּיָּד?!) אַטּוּ כָּל יוֹמָא בְּיָד מְמַחוּ לֵיהּ?! מַאֲכַל חֲמוֹרִים הוּא! אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: מְמַחוֹ בַּיָּד וְאֵינוֹ מְמַחוֹ בִּכְלִי.
Rachi (non traduit)
אלא אמר שמואל ממחו ביד. שאין זה דרכו בחול:
אִיתְּמַר. חַרְדָּל שֶׁלָּשׁוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר, אָמַר רַב: מְמַחוֹ בִּכְלִי אֲבָל לֹא בַּיָּד.
Rachi (non traduit)
ואינו ממחו ביד. דממחו ליה שפיר טפי:
ממחו בכלי. משמע זהו שינוי שלו:
ממחו. דישטיפדי''ר בלע''ז במים או ביין:
לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ אֶלָּא לְגָוֶון.
Rachi (non traduit)
לפי שאין עושין אלא לגוון. למראה שהחלמון יפה לגוון ולא החלבון הלכך אידי ואידי אוכל הוא ואין כאן ברירת פסולת מאוכל:
אָמַר רַב חִסְדָּא: הַאי כִּיתָּנִיתָא
וְתִיפְּשִׁיט לֵיהּ לְמָר מִסּוּדָרָא? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם — מִיחְזֵי כִּי אוֹלוֹדֵי חִיוָּרָא, הָכָא — לָא מִיחְזֵי כְּאוֹלוֹדֵי חִיוָּרָא.
Rachi (non traduit)
התם מיחזי כאולודי חיורא - שמקפיד על ליבונו וצוהרו של סודר יותר מכיתניתא.
אולודי חיורא. הליבון מצהיל:
וְתִבְּעֵי לֵיהּ לְמָר סוּדָרָא? סוּדָרָא לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי, דִּבְעַי מֵרַב הוּנָא וּפְשַׁט לִי.
כִּי נְפַק אֲתָא, אֲמַר לֵיהּ: מַאי בְּעָא מָר מִינֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ בְּעַי מִינֵּיהּ: מַהוּ לְכַסְכּוֹסֵי כִּיתָּנִיתָא בְּשַׁבְּתָא, וַאֲמַר לִי: שַׁפִּיר דָּמֵי.
מִיסְתְּמִיךְ וְאָזֵיל רַב אַחָא בַּר יוֹסֵף אַכַּתְפֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק בַּר אֲחָתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: כִּי מָטֵינַן לְבֵי רַב סָפְרָא עַיְּילִינַּן. כִּי מְטוֹ עַיְּילֵיהּ. בְּעָא מִינֵּיהּ: מַהוּ לְכַסְכּוֹסֵי כִּיתָּנִיתָא בְּשַׁבְּתָא? לְרַכּוֹכֵי כִּיתָּנִיתָא קָא מִיכַּוֵּין — וְשַׁפִּיר דָּמֵי, אוֹ דִילְמָא לְאוֹלוֹדֵי חִיוָּרָא קָמִיכַּוֵּין — וַאֲסִיר? אֲמַר לֵיהּ: לְרַכּוֹכֵי קָא מִיכַּוֵּין וְשַׁפִּיר דָּמֵי.
Rachi (non traduit)
לכסכוסי כיתניתא. חלוק כתונת של פשתן שנתכבסה והרי היא קשה ומשפשפה בין שתי ידיו והיא מתרככה ואף הליבון שלה מצהיל על ידי השפשוף:
עיילינא. הכניסני ואיש זקן היה:
כְּמַאן דְּשָׁרֵי? אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָסַר — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא אִישְׁתִּי כְּלָל, אֲבָל הָכָא — כֵּיוָן דְּאִישְׁתִּי חַמְשָׁא וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אִי לָא שָׁתֵי בְּשַׁבָּת — מִיסְתַּכַּן.
Rachi (non traduit)
כמאן דשרי. בעיא הוא הך דרב לימא כרבי יוסי דשרי בצונן אבל לרבנן אסור:
אֲמַר לְהוּ: לִשְׁתּוֹת — לָא קָמִיבַּעְיָא לִי, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לִי — לִשְׁרוֹת, מַאי? אֲמַר לְהוּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין: בְּדִידִי הֲוָה עוֹבָדָא, וַאֲתַאי שְׁאֵילְתֵּיהּ לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְלָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אֲתַאי שְׁאֵילְתֵּיהּ לְרַב הוּנָא, וַאֲמַר: הָכִי קָאָמַר רַב, שׁוֹרֶה בְּצוֹנֵן וּמַנִּיחַ בַּחַמָּה.
Rachi (non traduit)
לשרות. דתנן מתניתין אין שורין:
לשתות לא קמיבעיא לי. דבלאו רפואה משקה הוא ותנן כל המשקין שותה (לעיל שבת דף קט:):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source